בישראל של ימינו, הגיל השלישי הוא כבר לא סיום הדרך אלא פתיחה לפרק חדש, פעיל ומלא חיים. הדיור המוגן של היום שונה בתכלית מהתדמית הישנה של בתי האבות – והוא מציע איכות חיים, עצמאות, קהילה תוססת, ושירותים מקיפים. בראיון עם יו"ר קדם יולי גת, היא מספרת על העשייה של העמותה לטובת הגיל השלישי.

דיור מוגן: קהילה, עצמאות, וביטחון

הדיור המוגן בישראל, הקיים כבר כ-30 שנה, שונה בתכלית מהתדמית הישנה של בתי האבות. בעוד שבעבר גרו שני דיירים בחדר קטן במסגרת בית אבות, כיום בדיור המוגן מדובר בדירות פרטיות – לרוב שני חדרים ומעלה – המאפשרות לדיירים חיים עצמאיים לחלוטין. לצד העצמאות, הדיירים נהנים ממעטפת שירותים מקיפה הכוללת תחזוקה, ניקיון, פעילויות תרבות, שירותים רפואיים, גינון ועוד.

הדיור המוגן מציע לדיירים אפשרות לנהל את חייהם באופן חופשי, בדיוק כפי שהיו רגילים בקהילה שבה חיו לפני כן, תוך שהם שומרים על פרטיותם, ביטחונם ורווחתם. לצד זאת, מתקיים חיבור לקהילה תומכת ועשירה בפעילויות.

אוכל אינו כלול כחלק מהשירותים הקבועים: במתחם פועלת מסעדה, והדיירים יכולים לבחור אם להשתמש בשירותיה ולשלם לפי צריכתם האישית, או לרכוש מנוי חודשי בהתאם לרצונם.

העלות כיום: רק למעטים יש אפשרות

למרות היתרונות הרבים, כיום רק כ-2% מאוכלוסיית ישראל מצליחים להצטרף לדיור מוגן.
הסיבה המרכזית: עלויות גבוהות.

בפני הדיירים עומדות שתי אפשרויות:

  • מודל הפיקדון: הפקדת סכום כסף (שמופחת באחוזים מסוימים לאורך השנים) עם החזר היתרה.
  • מודל שכירות בלבד: ללא פיקדון, אך עם דמי שכירות חודשיים גבוהים – בין 12,000 ל-20,000 ש"ח לחודש לדירת שני חדרים.

 

הבעיה של מעמד הביניים – והפתרונות האפשריים

למעמד הנמוך מוצעים פתרונות דיור באמצעות המדינה, ולעשירון העליון מוצע דיור מוגן פרטי ואיכותי. אולם הפער הגדול נמצא דווקא במרכז – מעמד הביניים, שנותר כמעט ללא מענה.

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לפתח מודלים חדשים של דיור מוגן מוזל, שיתאימו גם לאוכלוסייה זו. המודלים המוצעים כוללים ויתור על חלק מהשירותים היוקרתיים, כמו בריכה וחדר כושר, והתמקדות בעיקר בצרכים החיוניים – פעילויות תרבות בסיסיות, שירותים רפואיים ותחזוקה שוטפת.

בנוסף, קיימת שאיפה להפחית את עלויות הקרקע באמצעות סיוע ממשלתי, מה שיוכל להוזיל משמעותית את המחירים.

על פי ההערכות, באמצעות תכנון חכם של מתחמים עם מעטפת שירותים מצומצמת אך חיונית, ניתן יהיה להציע דיור מוגן במחירים של 4,000 עד 6,000 ש"ח בחודש – ללא צורך בהפקדת פיקדון.

פיקוח ומעמד חוקי

לפני כ-12 שנה נחקק חוק הדיור המוגן, שנועד להסדיר את פעילות התחום ולחזק את ההגנה על הדיירים. עם זאת, התקנות המעשיות הנלוות לחוק עדיין נמצאות בשלבי גיבוש.

נכון להיום, קיימת מערכת פיקוח על בתי הדיור המוגן – מפקחים מטעם הרשויות מבקרים במתחמים ומבצעים בדיקות תקופתיות. עם זאת, מאחר שהליך התקנת התקנות טרם הושלם, טרם החל מתן רישוי מלא לכלל המתחמים.

בשלב זה, ניכרת התקדמות משמעותית, והציפייה היא כי עם השלמת התקנות – החוק ייושם במלואו והפיקוח יהפוך להיות סדור ורשמי.

חיבוק למפוני הדרום: קהילת הדיור המוגן פתחה את הלב

במהלך מלחמת "חרבות ברזל" פתחה קהילת הדיור המוגן את שעריה בפני מפוני הדרום, שהיו זקוקים למקום מגורים בטוח. הדיירים ובתי הדיור המוגן הציעו עזרה מידית.

במהלך התקופה, הועמדו לרשות המפונים כאלף דירות, אשר סיפקו לאוכלוסייה המבוגרת לא רק קורת גג, אלא גם קהילה חמה, שירותים רפואיים ותחושת ביטחון חיונית.
נכון להיום, כ-500 מהמפונים עדיין מתגוררים בדיור המוגן – חלקם משום שמצאו שם בית חדש, ואחרים משום שלא נותר להם לאן לחזור.

מבט לעתיד: איך בונים דיור מוגן לכלל האוכלוסייה

כדי להבטיח עתיד טוב יותר לזקני ישראל, קיימת הסכמה רחבה על הצורך בשינויים משמעותיים בתחום הדיור המוגן. בין הצעדים המרכזיים שנדרשים:

  • התאמת החקיקה למציאות החדשה, ואפשרות לגמישות ניהולית בשטח.
  • ביטול החובה להחיל סטנדרטים יקרים שאינם רלוונטיים לכלל האוכלוסייה.
  • יצירת פתרונות זמינים, מותאמים ונגישים כלכלית למעמד הביניים.
  • היערכות לקראת גידול משמעותי באוכלוסיית האזרחים הוותיקים – שצפוי להכפיל את עצמו בעשור הקרוב.

דיור מוגן איננו מותרות, אלא צורך בסיסי. המטרה היא לאפשר לכל מי שמזדקן בכבוד ליהנות מקהילה תומכת, פעילויות מעשירות, ביטחון אישי ואיכות חיים גבוהה.

דילוג לתוכן